• אוצר בית דין – פירות וירקות שנזרעו לפני השמיטה וגדלים ונקטפים בשביעית. יבול זה קדוש בקדושת שביעית ומשווק במסגרת אוצר בית דין .

•  יבול שישית – תוצרת מערב השמיטה הנשמרת בחדרי קירור (בטטה, גזר, תפו"א, דלעת ועוד).

•  פירות וירקות שגדלו בשמיטה על ידי פתרונות הלכתיים – כגון: גידול במצע מנותק, גידולי מים, יבולים שגדלו בחלקי הארץ שאינם חייבים בכל דיני השביעית (ערבה, עולי מצרים).

אוצר הארץ הוקם בתמיכתם של הרבנים הראשיים לישראל דאז: הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו זצ"ל. בין מורי הדרך של האוצר ואלו שהשתתפו בו ניתן למנות גם את הרב שאול ישראלי זצ"ל, וייבדלו לחיים ארוכים הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן, הרב שמואל אליהו, הרב יהושע שפירא, הרב אליקים לבנון, הרב דוד חי הכהן ועוד.
אליהם הצטרפו במהלך השנים מאות רבנים, והלכה למעשה רוב הרבנים בציונות הדתית תומכים באוצר הארץ כפתרון המיטבי ביותר לשנת השמיטה.
התמיכה באוצר הארץ חוצה מגזרים, בין התומכים הרב אליהו בקשי דורון והרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל ויבדל לחיים ארוכים הרב אהרן בוטבול.

כל מנוי של אוצר הארץ מחזק את החקלאות היהודית בארץ ישראל.
אנו מבקשים מכם להצטרף כמנויים לאוצר הארץ, כדי לתת לנו את הכוח והגב הצרכני וההלכתי להרים את כל הפרויקט הזה. כוחנו מול החקלאים, הסיטונאים, ושאר בעלי המקצוע נמדד על פי כח הקניה שלנו, וכאן אתם נכנסים לתמונה. כדי לשנות את דפוס הפעולה של השוק, ולהוביל מהלך של רכישה מחקלאות ישראלית, אנו צריכים להתאגד לכח משותף שיקדם את הענין. לקחנו על עצמינו להיות שלוחי ציבור כדי לשנות את פני הצרכנות בשמיטה, אך אנו זקוקים לשותפות שלכם כדי להרים את הפרויקט החשוב הזה!

בבית הדין של אוצר הארץ יושבים רבנים מובילים מהמגזרים השונים: הרה"ג יעקב אריאל (רב העיר רמת גן לשעבר), הרה"ג דב ליאור (רב העיר קריית ארבע לשעבר), הרה"ג שמואל אליהו (רב העיר צפת), הרה"ג אהרון בוטבול (ראש בית ההוראה יביע אומר, וחתנו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל), הרה"ג אליעזר איגרא (דיין בבית הדין הגדול) והרה"ג יהודה עמיחי (ראש מכון התורה והארץ).

אנחנו מאמינים שמצווה חשובה צריכה להגיע בכלי מפואר. מסיבה זו אנחנו עושים את כל המאמצים כדי להבטיח שצרכני אוצר הארץ יהנו מהפירות הטובים ביותר ומאספקה סדירה ומכובדת.

בשמיטה הקרובה נשתף פעולה עם חברת הענק "ביכורי שדה דרום" – שתספק מענה מיטבי נרחב בכל המישורים, הן  מבחינת כמות הסחורה, שינוע מספק והגעה בזמן לנקודות המכירה. אנו מקווים ששיתוף פעולה זה יעניק לצרכנים את השירות הטוב ביותר.

על מנת שהפירות והירקות יהיו ראויים לשיווק בית הדין נדרש לטיפולים רבים בשלבי הגידול. טיפולים אלו אינם זולים, ולמעשה תחשיבי עלויות אוצר בית הדין אינם רחוקים מעלויות הפירות בשוק הפתוח. אנו עושים כל שביכולתנו כדי להבטיח שצרכני אוצר הארץ ישלמו פחות מצרכני השוק.

אנחנו לא יכולים להבטיח שבכל נקודת זמן הפירות של אוצר הארץ יהיו הזולים ביותר בשוק, אך אנו יכולים להתחייב שבפריסה שנתית מי שיצרוך את סל הפירות והירקות מאוצר הארץ לא ישלם יותר ממי שיצרוך סחורה באיכות דומה בשוק הפתוח, ואנו אף עושים כל מאמץ על מנת להוזיל את המחירים כך שצרכני אוצר הארץ ישלמו פחות בסיכום התקופה כולה.

השבתת הקרקע היא פתרון לחקלאי בודד, אך מדינה אינה יכולה להתקיים כשקרקעותיה מושבתות, השבתה מוחלטת גוררת צורך לייבוא מוגבר, או רכישה מפירות האויבים הסובבים אותנו, שכפי האמור מדובר במגמות שליליות לחלוטין.

לפני שנפרט איך מקפידים על הקדושה נקדים הקדמה קטנה שאולי תפתיע כמה מן הקוראים: בתורה אין שום פסוק שאוסר לעשות שימושים מסוימים בפירות שביעית. התורה אמרה ציותה אחד ויחיד לגבי פירות שביעית:

"והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" – תאכלו רגיל, תאכלו נורמלי. מכאן למדו חכמים שלא לעשות שימושים אחרים בפירות שביעית, ולא לעשות ניסויים קולינרים דווקא בפירות שביעית, אלא להשתמש בהם כפי שרגילים!

עיבוד פירות שביעית מותר כל עוד הוא מתבצע בדרך הרגילה, אך אין לעשות בפירות שימושים שאינם מקובלים על ידי מרבית האנשים, כגון: לגרר מלון במגררת, לסחוט חציל וכדומה. העיבוד המותר משתנה בכל שמיטה לפי ההרגל שבאותה התקופה, למשל: פירות רבים שבשמיטה הקודמת היה אסור לטוחנם, מותר בשמיטה זו להכין מהם שייק מפני שכך רגילים לעשות.

מותר לאכול פירות שביעית בכל דרך רגילה ומקובלת, אף שבכך עלול להיגרם הפסד לחלק מהפרי. לדוגמה: מותר לאכול חצי תפוח, למרות הקלקול של החלק הנותר, ואף מותר ליתנו לתינוק שסביר להניח שלא יאכל את כולו, וכן מותר לסחוט תפוז למרות שנותרים על הקליפה חלקי פרי, מותר לקלף תפוח למרות שהקליפות לא יאכלו. במידת האפשר מן הראוי לדאוג לאכילת כל הפרי כדי למעט בהפסד.

בשאריות של פירות וירקות יש לנהוג כדלהלן:

1. שאריות קטנות שאין בהן חשיבות ורגילים להשליכן (כגון: שאריות סלט, או מרק, קליפות, גרעינים) אפשר להניח בפח רגיל. כמו כן מותרלשטוף מעט מזון שנותר דבוק בדפנות הסיר, על גבי קרש חיתוך, פומפייה וכדומה.
2. שאריות בכמות חשובה (כגון: צלחת שהמזון שהונח עליה לא נאכל, כמות נכבדה של מאכל שנותרה בסיר) – יש להניח בכלי או בשקית מיוחדת ('פח שביעית'), כאשר כל מין מונח בשקית נפרדת. לאחר כיומיים אפשר לפנות את המאכל לפח הרגיל כשהוא עטוף בשקית ניילון.

במקרה שבו אין אפשרות לשמור על השאריות עד שירקיבו (כגון: מטבחים ציבוריים) – יש לעטוף את השאריות הראויות לאכילה בשקית ניילון (יש מקפידים לעטוף בשתי שקיות), ולהניח בפח אשפה רגיל.

שימוש בשאריות – שאריות של פירות וירקות שעדיין ראויות למאכל אדם – אין לתת ישירות לבעלי חיים או לחיות מחמד, אך מותר להניח אותן במרחק מה מבעלי החיים והם יבואו מעצמם ויאכלו שאריות אלו. מותר לתת לבעלי חיים קליפות ושאריות של פירות שאינן מיועדות כבר למאכל אדם.

מי שברשותו קומפוסטר, יכול להניח בו פירות שביעית, אך בתנאי שבכל פעם יניח תחתיהם דף נייר או שאריות גזם ועשבים שיפרידו בינם ובין הירקות הישנים שכבר החלו להרקיב. לאחר כשבוע מנתינת הפירות ניתן לערבב את הקומפוסטר.

לוחות קדושת שביעית בפירות , בירקות ובשאר גידולים לחץ כאן.